כישורי שמיעה – אבחון, עזרים וטכנולוגיה

מה הם השינויים החלים בשמיעה עם הגיל, ואיך נוכל להיתרם על ידי הטכנולוגיה המתפתחת בהתמדה על מנת לשמור על כישורי השמיעה גם בגיל המבוגר?

pin-ear

הלן קלר, סופרת אמריקאית עיוורת וחירשת, כתבה על החירשות: “הקול המביא אתו את צלילה של השפה, מפעיל את המחשבות, ומחזיק אותנו בתוך החברה האינטלקטואלית של בני אנוש”.
מה הם השינויים החלים בשמיעה עם הגיל, ואיך נוכל להיתרם על ידי הטכנולוגיה המתפתחת בהתמדה על מנת לשמור על כישורי השמיעה גם בגיל המבוגר?

נתחיל בסדרת שאלות שתוכל לתת לכם אינדיקציה אם יש חשד לירידת שמיעה:
1. האם את/ה מתקשה לשמוע בטלפון?
2. האם את/ה שומע טוב וברור יותר באחת משתי האוזניים בטלפון?
3. האן את/ה מתקשה להבין שיחה ששני אנשים ויותר משוחחים?
4. האם בני הבית מתלוננים שאת/ה מגבירים מדי את הטלוויזיה?
5. האם את/ה מתקשה לשמוע כשיש רעשי רקע?
6. האם את/ה מתקשה לשמוע במסעדות?
7. האם קשה לך להבין שיחה ואת/ה מבקש לחזר על הדברים?

השמיעה חשובה מאד לתקשורת האנושית ומאפשרת לנו להיות ערים לקולות והרעשים הסובבים אותנו, ירידה בשמיעה מנתקת את האדם מהחברה ומהסביבה. ככל שירידת השמיעה חמורה יותר, המגבלות התקשורתיות תהיינה קשות יותר.

ירידת שמיעה היא הלקות התחושתית הנפוצה ביותר בגיל המבוגר. אחד מכל שלושה בני אדם אחרי גיל 65 סובל מלקות שמיעה, 50% מבני 85 סובלים מירידת שמיעה.
הירידה בשמיעה מגבילה ומפחיתה את כישורי הערנות האישית המסתמכת על חדות החושים וגורמת לסובל ממנה להתרחק מפעילויות חברתיות וכן מפעילויות של למידה והעשרה ואף מפחיתה את הרצון לשמר קשרים חברתיים, לעסוק בפעילויות תעסוקה והתנדבות.

הירידה בשמיעה מקשה מאד על התקשורת בשיחות טלפון, הבנת הוראות, קושי לשמוע אזהרות, קושי בנהיגה בעיקר כאשר מתלווים גירויים מסיחים שמיעתיים וראיתיים.
ליקוי השמיעה בגיל המבוגר מאופיין בירידת שמיעה דו-צדדית עצבית סימטרית בשמיעה בדרגות חומרה שונות. כאשר הירידה בשמיעה מתבטאת בעיקרה בירידה בתדרים הגבוהים.
ירידת השמיעה בגיל המבוגר, מקורה בשינויים מבניים וכימיים באוזן הפנימית ובעצב השמיעה. ירידת השמיעה היא הדרגתית ובלתי חולפת. בירידת שמיעה עם הגיל מעורבים גורמים נוספים המחמירים אותה כמו: חשיפה לרעש, סוכרת, תרופות, גנטיקה משפחתית, בעיות לב, לחץ דם גבוה.

השינויים בשמיעה מתבטאים ב:
1. ירידה ביכולת תפיסה והבנת דיבור
2. שינויים בעיבוד שמיעה מרכזי
3. ירידה ברגישות שמיעתית
4. ירידה בהבנת דיבור על רקע רעשי רקע
5. קושי בהבנת דיבור מהיר.

לרוב בני המשפחה והסובבים מרגישים בבעיות השמיעה עוד לפני שבעל הלקות חש או מכיר בה. לפי המחקרים שנערכו בנושא, לוקח כ-7 שנים בממוצע לאדם, להכיר בירידת השמיעה ולפנות לעזרה. טרם פנייה שכזו, נפוצות תלונות כגון “זה אתם שלא מדברים ברור, אני שומע מצוין”, “מה את תמיד לוחשת ועומדת כל כך רחוק”, “זאת הבעייה שלך ולא שלי” ועוד.

בבדיקות שמיעה הנערכות במכונים אודיולוגים על ידי קלינאי תקשורת מוסמכים. נבדקות העוצמות (בדציבלים) שבהן שומע הנבדק את הצלילים בתדירויות השונות (בהרץ). ובנוסף נערכות בדיקות דיבור המשקפות את יכולות הבנת הדיבור של הנבדק. הרישום שמתקבל (האודיוגרמה) הוא תרשים המלמד על כישורי השמיעה העדכניים של הנבדק.
הבשורה הטובה היא שניתן לעזור לרוב האנשים עם ירידת שמיעה. מכשירי שמיעה מהווים פתרון יעיל לרוב סוגי ירידות השמיעה העצביות. התאמה מוקדמת של מכשיר שמיעה מעלה את אחוזי ההצלחה להסתגלות מוצלחת למכשירים ולשיפור כישורי השמיעה. ככל שהגיל עולה האנשים מתקשים יותר להסתגל לחשיפה מחודשת לרעשי הסביבה ולצורך לסנן צלילי דיבור מרעשי הרקע. לכן עצתי לכל הקוראים – לא לחכות, לפנות ליעוץ וניסיון התאמה של מכשירי שמיעה מוקדם ככל הניתן.
לאחר בדיקת רופא א.א.ג, קלינאי התקשורת יבצע בדיקת שמיעה מקיפה, והנבדק יענה על שאלון שיבדוק את הצרכים הייחודיים של כל נבדק, לאחר מכן יוכל הקלינאי להמליץ על מכשיר שמיעה מתאים לנבדק.
באפריל 1996, החל שיווקם של מכשירי השמיעה הדיגיטאליים, הכוללים מעבדים דיגיטאליים המאפשרים תכנות הגברה ללקוחות עם סוגי ירידות שמיעה שונים וצרכים שונים.

4 דגמים עיקריים של מכשירי שמיעה:
1. Completely-in-the-canal CIC – מוסתר כולו בתוך תעלת האוזן.
2. in-the-canal – ITC – גדול במעט ממכשיר CIC.
3. ITE – in-the-ear – גדול יותר משני הראשונים.
4. Behind the ear – גדול יותר ומורכב מאחורי האפרכסת, והוא מכשיר השמיעה הנמכר ביותר. הוא כולל הגברה חזקה, מתאים לטווחים שונים של ירידה בשמיעה, הסוללות גדולות יותר – נוח להחליפן, והן מאפשרות זמן שימוש רב יותר.

אביזרי עזר נוספים המסייעים לשמיעה במצבי האזנה משתנים:
• פעמון דלת ושעון מעורר העובדים באמצעות רטט, אור, או תדרים ועוצמות המותאמים לירידת השמיעה.
• מגבר אישי שמגביר את עוצמת כל הצלילים המגיעים מהסביבה.
• טלפונים נייחים ואלחוטיים המאפשרים לשנות את עוצמת ותדר הדוברים.
• סמארטפונים ייעודים המותאמים למכשירי שמיעה.
• מערכות הגברה לטלוויזיה המאפשרות לשמוע בהגברה את שידורי הטלויזיה בלי להפריע לסובבים.
• מערכות FM שעוזרות להבין דיבור ברעש וממרחק. ניתן להשתמש במערכות יחד עם מכשירי שמיעה.

לשמחתנו, הטכנולוגיה העומדת לרשותנו כיום, מסייעת ומאפשרת לנו להישאר מחוברים לחיים, לתפקד תפקוד קוגניטיבי, רגשי, וחברתי טובים.

______________________________

טובה ארצי – נעים להכיר:tova
נשואה לדוד אמא של יוסי ושירי וסבתא לשני זוגות תאומים: אורי יהלי, גפן ועומר.
בוגרת המחזור הראשון להפרעות תקשורת באוניברסיטת תל אביב.
הקמתי את המכון האודיולוגי בבית החולים מאיר בכפר סבא.
שימשתי כקלינאית התקשורת הראשית של הכללית.
קלינאית תקשורת. מרצה קורס להפרעות תקשורת למבוגרים במכללת קרית אונו.

מעוניינים לשאול את טובה שאלה? כתבו לנו – seniorim@bizwize.co.il
אפשר לשאול על כל הנושאים בתחום שפה, שמיעה, דיבור, קול, בליעה – גם בילדים וגם במבוגרים.
התייעצות בקשר למכשירי שמיעה ואביזרי עזר לשמיעה. בעיות קול, דיבור ושפה בפרקינסון.
בעיות שפה ותקשורת של הנכדים. מתי כדאי להתערב, איך לפנות להורים כשמודאגים מבעיות בתחום. המלצות לספרים ואיך להקריא לנכדים בכדי להעשיר את שפתם.
איך לעזור בפיתוח כישורי שפה ועוד.

כתבות אחרות בנושא